קורונה. אולי באת אבל את לגמרי מוזמנת ללכת עכשיו, תודה.

הגעת המגיפה הפתיעה את כולנו. אף אחד לא באמת היה מוכן למשבר כזה שיזעזע את כל העולם. משבר כלכלי לעומת זאת, הוא משהו שאפשר לצפות לו פעם בכמה שנים. זה בדרך כלל מביא הרבה הזדמנויות עם זה יכול אפילו להיות בריא לתפקוד של המערכת הכלכלית שלנו.

כל 10-15 שנים יש ירידות המצביעות על בואו של משבר כלכלי. אבל למשהו גדול כמו מגיפה, אין סימנים בכלל, וזה קורה לגמרי מחוץ לכחול. אז באופן טבעי, כולנו נתפסנו לא מוכנים.

המשבר הבריאותי הזה הוביל ישירות למשבר כלכלי ומבחינתנו היו הרבה SDFs שהיו מוכנים למה שאנחנו עושים בעת משבר. אני חושב שברגעים כאלה העולם מחולק לשני חלקים. אלה שינצלו את המצב ואת אלה שיושפעו מהנסיבות ויכתיבו את חייהם על ידו.

היה לנו ברור שלא משנה באיזה חלק אנחנו בוחרים בחיינו הפרטיים, העסק צריך להיות בחלק שמנצל את המצב.

הייתה לי חובה כלפי כל המשקיעים שלי. להתעשת מהר ככל האפשר ולעבוד עוד יותר קשה בתקופה הזו כדי שהדברים ימשיכו להתקדם. זה הוביל אותי לעבור לסלוניקי לצמיתות. עבודה מרחוק אולי עבדה הרבה לפני המגיפה (גם אז נהגתי לבקר בעיר הרבה אבל לא לעתים קרובות כל כך), אבל עכשיו הייתי צריך לעצור והייתי צריך להיות באתר בעצמי כדי לדחוף את הצוות שלנו עוד יותר רחוק.

מגיפה זו תיצור במוקדם או במאוחר הזדמנות. ומכיוון שזה כבר גורם לי להפסיד כסף, אני רוצה להיות זה שמנצל את ההזדמנות ברגע שהיא נוצרת בשוק (להפתעתי לקח יותר משנה עד שההזדמנויות התחילו לצוץ).

כל העסקים נופלים, אבל לא כולם קמים ובונים את עצמם מחדש. עבורנו היה חשוב להתעלות מעל האתגרים. לכן, כדי לעשות את זה היינו צריכים לעשות הרבה שינויים. המעבר שלי ליוון פינה לנו הרבה זמן לאתר עסקאות. עשינו התאמה למספר העובדים שיגיעו לכל פרויקט, כדי למנוע מכל הצוות לחלות ולהיות נכה בקורונה. חילקנו את השיפוצים לקפסולות לפי אזור הביצוע, מה שהוביל לעבודה הרבה יותר איטית שדרשה תזמון טוב. כולם היו צריכים לעקוב אחר לוח הזמנים ולדעת בדיוק מתי להופיע לפרויקט ומתי לעזוב אותו.

בסוף התקופה הזו היו לנו רק שני מקרי קורונה בכל הצוות שלנו שהיו באותה קפסולה. עבורי זה היה הניצחון הגדול ביותר באותה תקופה.

 

מחכה לכם בפרק הבא שלנו

גל רובין