פרק שלוש – אתה לא ידוע לתכנן את מה שאתה לא יודע שקיים

יש משפט חכם שאומר שאתה לא יודע מה שאתה עוד לא יודע, לדברים האלה אתה פשוט לא יכול להתכונן מראש.
אתה יכול לייצר תרחישים של ניהול סיכונים, מה קורה אם זה וזה קורה וכו אבל מה שאתה לא יודע שקיים יהיה לך מאוד קשה לדעת להתכונן אליו

ככה אני בעצם נכנס לעסקה הראשונה, בראש שלי, אני מכיר את כל העסקה מא עד ת ויש לי בפנים את כל מרווחי הביטחון הדרושים.
אני מוקף בצוות מקומי שמכיר את התהליך ואחרי הרבה מאוד זמן שבדקתי כל דבר אפשרי אני לגמרי מרגיש אני יכול לבצע את העסקה הזאת.

מה לא ידעתי שאני לא יודע?

המון, כמו כל דבר בחיים, אין חכם כבעל ניסיון, העסקה הראשונה לוותה בהרבה מאוד הפתעות, חלקן כלכליות, חלקן הנדסיות, חלקן קלילות וחלקן ענקיות.

נכנסנו לעסקה אי שם בסוף 2018 נראה לי כמו נצח היום, העסקה הייתה מושלמת למשקיעים, התשואות היו נהדרות, שכר הלימוד שלי היה שווה את הכל אבל כחברה אני יכול להגיד היום שהיא לא הייתה רווחית.

הרווח האמיתי של העסקה היה מה שלמדתי ממנה, מה שהיא יצרה אחרי והיכולת שלי לעשות וי על סוג עסקה שכזה שהתחיל ונגמר ובהצלחה מרובה.

המאמר של היום יגיע בדבר החשוב ביותר בעייני אצל יזם, היכולת שלכם לשאול שאלות ולתחקר אירועים.
נקודת היציאה שלי לפרויקט היא שאני יודע הכל על העסקה, בפועל ידעתי הרבה אבל ממש ממש לא הכל.
במהלך העסקה נתקנו בבעיות, החוכמה היא ללמוד את הטעויות האלה, לתחקר באיזה שלב הם התחילו (לרוב בדברים האלה אתה תמצא את הבעיה רק שכבר מאוחר מדי וחשוב להבין איך עוקרים אותה מהשורש).

אני הרבה פעמים אומר שהגדולה של עסק שכזה זה היכולת לשאול למה? איך? כמה? לשאול שאלות זה ממש לא מראה על חולשה אלא על רצינות וחתירה להבנה.

אחרי שפתרנו את כל התקלות שהיו בפרויקט הראשון החלטנו להקים את פרו גריס (עד אז החברה רצה כגוף פרטי), ידענו שמפה יש לנו אפשרות לעבור לכמויות אחרות, קצבים שונים ועסקאות נוספות.

החודשיים הבאים התמקדו במציאת פרויקט נדלנ”י חדש, ידעתי מה המאפיינים שלו אבל על זה אני אכתוב לכם כבר במאמר הבא.
איפיון של עסק – איך אני בוחר את הפרויקטים הבאים שלנו? מתי אני מחליט לגדול ומתי אני מייצב את העסק.

נתראה בפעם הבאה,
גל רובין